ת״י 900 לשערים חשמליים: על מה התקן חל

שער חשמלי הוא מכונה כבדה שנעה לבד, ולעיתים נסגרת כשאף אחד לא מסתכל עליה. מכון התקנים הישראלי מביא בעמוד שלו על בטיחות שערים כותרות מהעיתונות על אנשים שנפגעו ונהרגו משערים כאלה. המדריך מסביר על מה חל התקן ומה מעמדו בחוק. הוא מפרט גם מה מכון התקנים ממליץ לבעלי שערים, ואיך בודקים בבטחה את אמצעי הבטיחות של שער קיים.

מה כתוב בשם התקן, ועל מה הוא לא חל?

את השם המלא של התקן אפשר לקרוא בדף התקן באתר מכון התקנים. זה השם: ״מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות - דרישות מיוחדות עבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתם״. מכון התקנים רושם את מספר החלק 21.3, ובילקוט הפרסומים הוא מופיע כ־21.03. זה אותו תקן.

לפי דף התקן, הוא חל על מערכות הינע חשמליות לשערים, לדלתות ולחלונות שנעים אופקית או אנכית. דף התקן קובע לו גם תקרת מתח, ואת הערכים המדויקים כדאי לקרוא שם. התקן חל גם על מחסומים חשמליים שנפתחים ונסגרים בתנועה סביב ציר, כמו זרוע של מחסום חניה.

התקן לא חל על שני סוגים נפוצים. דלתות מוסך ביתיות שנעות אנכית שייכות לת״י 900 חלק 2.95, ותריסי גלילה לחלק 2.97. לכן מי שמחפש את הדרישות לתריס בסלון צריך את חלק 2.97, ועל התריסים עצמם כתבנו בעמוד תריסי גלילה חשמליים. בשער מתרומם כדאי לברר קודם אם מדובר בדלת מוסך ביתית, כי אז החלק הרלוונטי הוא 2.95. על המנגנון שלו כתבנו בעמוד שערים מתרוממים.

הדרישות הטכניות עצמן כתובות בנוסח המלא של התקן, שמכון התקנים מוכר. המדריך הזה לא נשען על הנוסח ולא מצטט ממנו. כשאנחנו מתארים בהמשך עיניות, מנורת אזהרה או היפוך כיוון, זה תיאור של איך שערים בנויים בדרך כלל, ולא רשימת חובות מתוך התקן.

האם ת״י 900 חלק 21.03 הוא תקן רשמי, ומה זה אומר?

בדף התקן, מכון התקנים מציין שמעמדו ״רשמי״. המהדורה שהוא מציג היא מנובמבר 2011, וההודעה עליה פורסמה בילקוט הפרסומים 6351 ב־29/12/2011. לפי אותו דף, המהדורה הקודמת, מ־2006, בוטלה ב־28/03/2012, כשלושה חודשים אחרי הפרסום. זה מועד ההחלפה של המהדורה, ולא המועד שבו התקן הוכרז רשמי לראשונה. את המועד הראשון לא אימתנו, ולכן אין לו כאן תאריך.

מכון התקנים מוסיף שתקן רשמי יכול להיות רשמי כולו או רק בחלקו. איזה סעיף מחייב בדיוק, אפשר לברר רק מול ההודעה הרשמית ונוסח התקן.

במאמר ״שער חשמלי עלול גם להרוג״, מכון התקנים כותב שייצור השערים חייב להיות לפי התקן. לפי אותו מאמר, אין חובה בהנפקת תו תקן רשמי ובבדיקה תקופתית של המכון. המסקנה שלנו: היעדר מדבקת תו תקן אינו ראיה לכך שהשער אינו תקני, ומדבקה אינה ראיה להפך. אף אחת מהן לא מחליפה בדיקה של אמצעי הבטיחות.

מה קובעת תקנה 8 בתקנות הבנייה לגבי שער עם מנוע?

את הנוסח קראנו בתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש״ף־2019, כפי שהן מופיעות בוויקיטקסט. לא השווינו אותו לפרסום הרשמי ברשומות. תקנה 8 שם קובעת: ״הותקן מנוע בשער, דלת או חלון, יעמדו השער, הדלת או החלון ופתחם המבונה בדרישות ת״י 900״.

התקנות חלות על בקשה להיתר בנייה שהוגשה מיום תחילתן ואילך. לכן שער ממונע בבניין שהבקשה להיתר שלו הוגשה מהמועד הזה ואילך צריך לעמוד בת״י 900 לפי התקנות. תקנה 8 לא עוסקת בשער של בניין שהבקשה להיתר שלו הוגשה לפני כן. מה שקובע הוא מועד הגשת הבקשה להיתר, ולא היום שבו הותקן השער.

מה מכון התקנים אומר על שער שלא עומד בתקן?

בעמוד ״שער חשמלי עלול גם להרוג״, מכון התקנים כותב שהתקנה של שער או מחסום שאינם עומדים בתקן ״נחשבת כעבירה פלילית״. זו ההגדרה של מכון התקנים, ואנחנו מביאים אותה כלשונה.

את חוק התקנים עצמו אפשר לקרוא בוויקיטקסט. זה נוסח שלא השווינו לפרסום הרשמי, ולכן אנחנו לא מצטטים ממנו ולא מפרשים את סעיפיו.

איך הקביעה של מכון התקנים חלה על שער מסוים, ומי אחראי לו, היא שאלה משפטית. המדריך לא נותן ייעוץ משפטי. במקרה של מחלוקת או תאונה, הפנייה הנכונה היא לעורך דין.

בעמוד של מכון התקנים על בטיחות שערים מסופר גם על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב. לפי מכון התקנים, נפסקו בו 800,000 ₪ נגד בעלים של חניון ונגד מי שהפעילו אותו. שם התיק והתאריך לא מופיעים שם. לכן אנחנו מביאים את הדברים רק בשם מכון התקנים, ולא מסיקים מהם דבר על שער מסוים.

בבית משותף, השאלה מי מחליט על שער או מחסום ומי משלם עליהם עולה עוד לפני ההתקנה. פירטנו אותה במדריך על מחסום חניה בבית משותף.

מה מכון התקנים ממליץ לבעלי שערים ולוועדי בתים?

ההתקנה נעשית פעם אחת, אבל השער ממשיך לנוע שנים, ומי שמחזיק אותו הוא הראשון שרואה כשמשהו בו מפסיק לעבוד. בעמוד ההמלצות שלו לבעלי שערים חשמליים, מכון התקנים מונה כמה צעדים פשוטים. אין בהם דרישה טכנית מתוך התקן, אבל הם נותנים לבעל השער סדר עבודה:

• להיעזר בבודק שהוסמך לכך.
• להציב על השער שלט אזהרה מתאים.
• להזמין בדיקות תקופתיות של השער.
• לבקש את פרטי היצרן ואת פרטי המתקין.
• לבקש הוראות תחזוקה והוראות בטיחות לשער.

לא מצאנו מקור שמפרט מי נחשב בודק כזה, ולכן לא נפרט. טכנאי שמתקן שערים אינו בהכרח בודק כזה, ותיקון של שער אינו בדיקת התאמה לתקן.

בפועל, כדאי לשמור את כל אלה בתיקייה אחת: שם המתקין ודרכי ההתקשרות אליו, דגם המנוע מהתווית שעליו, הוראות השחרור הידני ותאריכי הבדיקות. בבית משותף התיקייה עוברת מוועד לוועד. כדאי שעותק שלה יהיה גם אצל מי שמחזיק את מפתח השחרור.

אילו אמצעי בטיחות בנויים בדרך כלל בשער חשמלי?

מה שבא עכשיו הוא תיאור של איך שערים ממונעים בנויים בדרך כלל, ומה כל רכיב עושה. זו לא רשימה של מה שהתקן מחייב בשער שלכם, כי נוסח התקן לא עמד לפנינו. שער מסוים יכול לשלב חלק מהאמצעים, את כולם, או פתרון אחר.

עיניות

עינית בנויה משני חלקים: משדר בצד אחד של הפתח ומקלט מולו, עם קרן אינפרא־אדום ביניהם. כשהקרן נקטעת בזמן שהשער נסגר, לוח הפיקוד מקבל אות ומפסיק את הסגירה, ובדרך כלל פותח מחדש. העינית רואה רק את הקו הדק שבין שני חלקיה. ילד שעומד בקשת של כנף, או חפץ נמוך מתחת לקרן, לא נמצאים בקו הזה.

מנורת אזהרה (מנורה מהבהבת)

מנורת האזהרה מתחילה להבהב כשהשער מקבל פקודה, ובהרבה לוחות פיקוד גם כמה שניות לפני שהוא זז. היא לא עוצרת שום דבר. תפקידה להזהיר הולך רגל או נהג שהכנף עומדת לנוע. מנורה שרופה לא משביתה את השער, ולכן אפשר לא לשים לב אליה חודשים.

זיהוי מכשול והיפוך כיוון

לוח הפיקוד עוקב אחרי המאמץ של המנוע, לרוב לפי הזרם שהוא צורך או לפי מקודד שסופר את הסיבובים שלו. כשהכנף נתקלת בהתנגדות, המאמץ קופץ, והלוח עוצר את התנועה ובדרך כלל מחזיר אותה מעט לאחור. הרגישות נקבעת בכוונון של לוח הפיקוד. אחרי החלפת מנוע או לוח פיקוד, או אחרי תיקון שהכביד את הכנף, צריך לבדוק את הכוונון הזה מחדש.

פס בטיחות

פס בטיחות הוא פרופיל גומי רגיש למגע, שמותקן לאורך הקצה הנע של הכנף או לאורך זרוע. כשהוא נלחץ, המעגל שבתוכו משנה מצב, והלוח עוצר את השער. גומי סדוק, או כבל שנקרע בדרך אל הפס, משאירים אותו במקום בלי שהוא מגן על משהו.

שחרור ידני

מנגנון השחרור מנתק את הכנף מהתמסורת של המנוע, כדי שאפשר יהיה להזיז אותה ביד. הוא נחוץ בהפסקת חשמל, אבל גם כשמשהו נלכד והשער לא זז. לכן השאלה החשובה היא לא רק אם הוא עובד. היא גם אם מי שנמצא ליד השער יודע איפה המפתח ואיך משתמשים בו.

איפה נמצאות נקודות הלכידה בכל סוג שער?

בשער נגרר, הסכנה העיקרית היא בקצה הסגירה, בין הכנף לעמוד, ובמרווח שבין הכנף הנעה לגדר שלאורכה היא נוסעת. את המנגנון ואת התקלות הנפוצות שלו פירטנו בעמוד שערים נגררים.

בשער כנף יש שתי נקודות. האחת בצד הצירים, שם נוצר מרווח שנסגר כשהכנף זזה. השנייה היא קשת הפתיחה כולה, שעינית בקו הפתח לא רואה. על המנוע והבוכנה כתבנו בעמוד שערי כנף.

בשער של חניון משותף, שנפתח ונסגר פעמים רבות ביום, הסכנה היא בעיקר רכב או הולך רגל שנכנסים כשהשער כבר מתחיל להיסגר. מה מאפיין את השערים האלה מוסבר בעמוד שערים לחניה.

במחסום, הזרוע יורדת מלמעלה על מה שנמצא מתחתיה. לכן חשוב שהזיהוי יחזיק אותה למעלה כל עוד רכב נמצא בנתיב. העמוד על שער זרוע מסביר איך עובד זיהוי הרכב בחיישן כביש ובעינית.

בכניסה להולכי רגל של בניין, שיש בה רק מנעול חשמלי ולא מנוע שמזיז את הדלת, השאלה שונה. התקן עוסק במערכות הינע, ובכניסה כזו הבדיקה החשובה היא שאפשר לצאת מבפנים בכל מצב. על הכניסות האלה כתבנו בעמוד שערים לדירה.

מה בודקים בשער קיים, ומתי מפסיקים להפעיל אותו?

הטבלה מרכזת בדיקות שבעל שער יכול לעשות בלי כלים ובלי לפתוח מכסה. לפני שמתחילים, מרחיקים מהפתח ילדים, בעלי חיים ורכבים. מישהו עומד עם השלט ביד, רואה את כל הפתח ומוכן לעצור.

באיזה סדר בודקים את השער?

הסדר חשוב, כי כל שלב מניח שהקודם עבר. כך כדאי לעבור על השער:

1. מסתכלים על השער כשהוא עומד: גומי, כבלים גלויים, שלט ומצב העיניות.
2. מפעילים פתיחה וסגירה מלאות, מקשיבים לתנועה ומסתכלים על מנורת האזהרה.
3. בודקים את העיניות בחפץ ארוך, מחוץ למסלול הכנף.
4. בודקים את ההיפוך בקופסת קרטון ריקה, נמוך מקרן העיניות.
5. בסוף, כשהשער סגור, בודקים את השחרור הידני ומחזירים אותו לנעילה.

בבדיקת ההיפוך, שקע קל בקרטון לא אומר הרבה, כי קופסאות שונות נמעכות בכוח שונה. מה שחשוב הוא שהשער לא ממשיך לדחוף ולא נשאר לחוץ על הקופסה. יש לוחות פיקוד שמכוונים לעצור בלי לחזור לאחור. אם זה מה שקורה אצלכם, שאלו טכנאי אם כך כוון הלוח.

מי רשאי לעבוד על חיבור החשמל של השער?

מנוע של שער מחובר בדרך כלל לרשת של 230 וולט, דרך מפסק בלוח החשמל. לפי סעיף 6(א) לחוק החשמל, בנוסח שקראנו בוויקיטקסט ולא בפרסום הרשמי, מותר לעסוק בעבודת חשמל רק למי שקיבל רישוי לכך לפי החוק. החוק מגדיר עבודת חשמל כהתקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מתקן חשמלי. מתקן חשמלי כולל גם מכונות וציוד קבוע.

החוק לא מזכיר שערים בשמם, ולא מצאנו מקור שקובע איזו דרגת רישוי נדרשת לעבודה על שער. מה שכן ברור: חיבור הזינה, החלפת כבל או עבודה בלוח החשמל הם עבודת חשמל, ואינם עבודה לבעלי הבית.

בלי לגעת בחיווט, אפשר לוודא שהמפסק של השער בלוח של הבית או של הבניין במצב פעיל. אפשר גם להחליף סוללה בשלט כשהטווח שלו מתקצר. כל מה שמעבר לזה מתחיל מתחת למכסה, ושם עוצרים.

כל כמה זמן כדאי לעבור על אמצעי הבטיחות של השער?

מכון התקנים ממליץ להזמין בדיקות תקופתיות, אבל לא מצאנו מקור שקובע להן תדירות או שמחייב בעלי שערים לבצע אותן. לכן אין כאן מספר. מה שכן אפשר לומר הוא מה משתנה בין בדיקה לבדיקה.

עינית זזה מעט אחרי מכה של רכב או של מכסחת דשא, ועדשה מתכסה באבק ובקורי עכביש. גומי של פס בטיחות מתקשה ונסדק בשמש. כוונון הכוח של לוח הפיקוד עלול להשתנות אחרי החלפת רכיב. בשער של בניין משותף, שנפתח פעמים רבות ביום, כל אלה קורים מהר יותר.

הרגל פשוט עובד טוב: עוברים על הטבלה שלמעלה אחרי כל תיקון, אחרי כל מכה בשער, ובכל פעם שהתנועה שלו נשמעת או נראית אחרת. מה בודקים בתחזוקה מונעת, ואיך מנקים ומשמנים, מוסבר במאמר על תחזוקה מונעת לשערים חשמליים. מה קובע את המחיר מוסבר בעמוד מה משפיע על המחיר של תיקון שער.

מה כדאי לבקש מהמתקין כשמתקינים שער חדש?

את מה שמכון התקנים ממליץ לבקש קל יותר לקבל ביום ההתקנה מאשר שנים אחריו. לפני שמשלמים, בקשו בכתב את שם היצרן ואת דגם המנוע, את פרטי המתקין, ואת הוראות התחזוקה והבטיחות. ודאו שההוראות כוללות הסבר על השחרור הידני.

אם הבניין חדש והבקשה להיתר הוגשה מיום שתקנות 2019 נכנסו לתוקף, שאלו גם איך השער עומד בדרישות ת״י 900. באיזה סדר אנחנו מאבחנים שער תקול, מהחשמל ועד המנוע, מתואר בעמוד אודות דן שערים חשמליים.